אני עידו, מפתח תוכנה כ־2000 שנה, שגילה את הרתכת לפני 4 שנים. רציתי ללמוד לרתך בשביל הפרקטיקה – תיקון פה, חיבור שם – אבל כבר בריתוכים הראשונים התחלתי לשחק עם הברזל ולחקות פסלים פשוטים שראיתי באינטרנט. ופתאום זה התפוצץ. התאהבתי ביכולת ליצור משהו בחצר האחורית, לבד עם עצמי והכלים, ובמרחק צעדים מהמשפחה. התחלתי לכופף ולסובב, ואפילו נגעתי טיפה בנפחות, וכל משחק חדש עם הברזל הכניס לי רעיונות חדשים לראש. מחיקויים של רעיונות באינטרנט התחלתי לעוף גם לבד – לשרבט רעיונות במחברת, או לעמוד מול הברזל דקות ושעות ארוכות ולבהות בו, כדי לבחור את הצעד הבא.

ועכשיו אני כאן. מתכנת ומפסל. לחם, חמאה ועוגה. לכל פסל יש גם חיים מחוץ לחצר או לבית, והמסע שלו לידיים אחרות, לבית אחר, מאפשר להסתכל עליו אחרת ולזהות בו צדדים חדשים. העבודות (כמעט) כולן גם למכירה. אם יישארו במקומן – מעולה; ואם ימשיכו הלאה עם מי שיבחר לתת להן חיים חדשים – הפרידה מהן תהיה חלק מהשמחה.